אלי

אליהו (אלי) שלום 

24/1/2016 - 1/1/1948

דברים על הקבר הטרי                         כתבה שושק'ה רונן

הנה אנו כאן, נפרדים ממך אלי!

אלי נולד בשנת 1948 בתל אביב, לנעים ולבנה שלום. סיים בית ספר עממי ב"יהודה המכבי" ועבר ללמוד בגימנסיה "הרצליה". בכיתה ט' הצטרף לתנועת "נוער לנוער", תנועה שחרטה על דגלה - עזרה לנזקקים.

בשנת 1967 התגייס אלי לצבא ושירת במסגרת של גרעין נח"ל שהיה מיועד לקיבוץ "נתיב הל"ה". אלי היה ממקימי היאחזות "ארגמן" (ע"י יריחו). עם סיום שירותו הצבאי יצא אלי לטייל ולתור את העולם. כשחזר לאחר הכיר את אהבת חייו - רחל.

בשנת 1974 הם נישאו וחלמו להקים משפחה גדולה. ב- 1983 התקבלו רחל ואלי, ושתי בנותיהן, קרו ואילת לקיבוץ שלנו. ברבות השנים נוספו למשפחה עוד שתי בנות, שימרית ומירב.

אלי עבד בקיבוץ במפעל "פוליגל", בדיר ובמנסרה. לאחר שחלה וכוחותיו לא עמדו לו, הצטרף לצוות העובדים ב"נווה גיל".

ועתה משהו בנימה אישית: שנים רבות אלי, בוקר- בוקר, בכל מזג אוויר, אתה מגיע ל"נווה גיל". בנחישות ובכוח רצון עז, השתלבת במקום. ניפלאו עבודות ידיך אשר מפארות את קירות הבית. היית אדם צנוע ואוהב אדם. אהבת את הקיבוץ ובמיוחד התרפקת על התקופה בה עבדת בדיר ויצאת למרעה. היו לנו שיחות בנושאים רבים: משפחה, דת, מדינה, אלוהים ואמונה. לא תמיד הסכמנו, אך תמיד מצאנו את הדרך להקשיב זו לזה.

אמונתך באלוהים אפשרה לך להקרין חוזק והרבה תעצומות נפש. מחד, קיבלת את מצבך כמתת אלוהים שמבקש להעמיד אותך במבחן, ומאידך, לא פעם ביקשת את מותך: "די שזה יגמר" אמרת. רק לאחר שאביך הלך לעולמו, בקשתך נתמלאה.

היית מוקף במשפחה חמה, תומכת ואוהבת. כמה היית גאה בבנותיך ובנכדיך. רק לאחרונה סיפרת בעיניים בורקות על לידת נכדך החדש בניָה, שנולד לאחרונה.

וזהו, הכל נגמר, נוח בשלום ושמור עלינו ממרומים. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.

ולכם, משפחה מורחבת ויקרה, שלא תדעו עוד צער, ובמיוחד את רחל. התפעלתי מעוצמות הנפש שלך, מההבנה, הטיפול, והאהבה שהרעפת על אלי.

תהיי חזקה, מחבקת אותכם מעומק הלב, שושק'ה רונן

קבצים ומסמכים: