דב רוסק נולד ב- 1.8.1912 בעיר ווצלבק בפולין. יחד עם קבוצת חברים וחברות ממייסדי רמת השופט למד בבית הספר והצטרף לשומר הצעיר. הוא היה מראשוני בוגרי התנועה שיועדו יחד להשלמה שתצטרף להכשרת התנועה לקראת העלייה לארץ ישראל.

דב עלה ארצה ב- 6.1.1935 ומייד הצטרף לקיבוץ ברחובות. בקיבוץ "לשחרור" המתין יחד עם חבריו לעלייה על הקרקע ולהקמת קיבוץ חדש בארץ ישראל. הוא עסק בעבודות שונות והיה פעיל בתחומי התרבות החברה והביטחון.

מלחמת העולם השנייה והעובדה שמשפחתו נשארה שם הביאו אותו להחלטה להתנדב לבריגדה היהודית ולשרת בצבא הבריטי עד סוף המלחמה.

דב לא הקים משפחה, למרות זאת ואולי בגלל זאת בחר ללמוד הוראה והקדיש את מיטב שנותיו לגידול וחינוך ילדי הקיבוץ. בעת לימודי ההוראה בסמינר הקיבוצים ביקש שתינתן לו האפשרות להביא באמצעות הסוכנות היהודית קבוצה של ילדי גולה לקבוצה אותה ילמד. בסופו של דבר אִפשר לו הקיבוץ לקבל רק מספר מצומצם של ילדים מ"שם". מסירותו לחינוכם לא ידעה גבולות.

אחד מחניכיו כותב: "אנו ילדי קבוצת 'אורן' היינו הקבוצה הראשונה שלו. מסירותו לנו הייתה ללא גבול. הוא נתן לנו רבות אבל גם ידע לדרוש! היינו הקבוצה הראשונה שסיימו לבנות את ביתה החדש מחוץ לגדר הקיבוץ. סביב היו עשבים ואבנים, ואנו, יחד עם דב, בעבודה קשה ומפרכת סיקלנו את האבנים וניכשנו את העשבים. כשכלו כוחותינו, דב דרש להמשיך עוד... את תוצאות חינוכו לעבודה רואים בנו עד היום".

על עבודתו החינוכית כותבת אחת המחנכות: "משק הילדים היה מקום שדב השקיע בו את נשמתו וטיפח אותו. הדמיון והמרץ דרבנו אותו להשקיע עוד ועוד, להעשירו, להוסיף גדרות וכלובים לבעלי חיים. כל זאת הוא עשה בעזרת ה'גמדים' שלו. הוא הקים בריכת דגי נוי ומעליה בנה גשר, דאג לבניית שובך יונים ובכל שעשה השקיע מעל ומעבר. לכל מסיבה בקבוצה בנה תפאורה, צייר ועיטר וכל זאת בשתי ידיו..."

דב גם חתום על מופע מחצית היובל של הקיבוץ ככותב המחזה והשירים. המופע התקבל בהתלהבות רבה על ידי הקיבוץ ועל ידי קהל הצופים מהאזור.

על מדרכות הקיבוץ היה דב צועד בפנים מאירות, מברך ב"שבת שלום" ומשיב ב"ערב טוב". בשנותיו האחרונות היה מגיע לארכיון הקיבוץ, אוסף את המעשים של הקיבוץ מאז ייסודו כדי להורישו לממשיכים - למשפחת הקיבוץ. 

בעבור השנים קישרה אותו רות סלוצקי (חברתו של דב לתנועה עוד מפולין)ללאה ספלטר, שהייתה שותפתו לחיים כ- 24 שנים עד יומו האחרון.