יוסף גרינבוים (יוסק) 1914- 1947

בן בכור למשפחה אמידה, רחוקה מציונות, בת שש נפשות, שהתפרנסה ממאפייה בעירה וולוצלאבק. יוסק למד בגימנסיה היהודית בעיר, נער נטול דאגות, מצטיין בספורט ובלימודים עד שחיידק תנועת השוה"צ דבק גם בו כמו ברבים מבני הנוער בפולין.

הצטרף לגדוד הבוגרים ועשה הכשרה לקראת העלייה וב-1934 עלה ארצה באוניה "ולוס" מיוון. את דרכו הראשונה בארץ עשה בהכשרה בקיבוץ משמר העמק ומשם עלה עם קיבוץ "לשחרור" .

יוסק היה בעל גוף חסון, חזק, הצטיין בעבודה הקשה בפרדס וידע גם לעזור לחבריו. היה בין הראשונים שיצאו לחפש עבודה והיה לאורז הראשון בבית האריזה להדרים. במסירות ואחריות ביצע את המשימות המוטלות עליו, ענו וצנוע בהליכותיו. חביב על חבריו. כשהקיבוץ עלה על הקרקע היה חבר בפלוגה שישבה בעין השופט והכינה את הקרקע לעלייה.

בין עיסוקיו בקיבוץ היה אופה במאפיית עין השופט והנהג הראשון של הקיבוץ.

באחד הלילות כשהיה שומר לילה הכישו נחש ורק בנס ניצל כשהובהל לבית החולים.

 במלה"ע  השנייה נספתה כמעט כל משפחתו פרט לשתי אחיותיו ששרדו את אושוויץ והקימו משפחות בקנדה. קצרים ומלאי מעש היו חייו, עד שבחורף 1947 הכריעה אותו מחלת

הסרטן והוא רק בן שלושים ושלוש. ליוסק ומרים רעייתו נולדו שלושה ילדים: אילנה (1937)  נמרוד (1941)  ויעקב, שנולד חצי שנה אחרי פטירתו ב-1948 . אנו הילדים זוכרים את אבא בעיקר מסיפורים ותמונות באלבום המשפחתי.