רחל בכר נולדה בפלובדיב שבבולגריה בשנת 1885 כבת להורים אמידים. הייתה עדינת נפש, מלאת חן ושמחת חיים. מחוננת בחוש הומור לבבי שליווה אותה בכל דרכה. ביתה היה חם ומכניס אורחים, וכל חברי הקן (שוה"צ) בפלובדיב נהגו לבקר בו גם שלא בנוכחות ילדיה.

אשה חרוצה הייתה בכל דרכיה. יום עמלה היה ארוך ומייגע, אך תמיד ליוו אותה חיוך ושיר על שפתיה. לא יישכחו מזכרון ילדיה ובני משפחתה קולה הערב ושירי העם הספרדיים והיווניים שהיו שגורים בפיה.

חרף התקפת-לב קשה שקיבלה בהיותה צעירה לימים, עשתה את עבודתה בכל יכולתה ומסירותה, והודות לטיפולו הנאמן של בעלה, שעזר לה בכל עבודות הבית, החזיקה מעמד וזכתה להגשים את חלום חייה - לעלות לארץ ולראות את שלושת ילדיה ונכדיה. ילדיה אסתר בכר תורן ושבתאי בכר היו חברי רמת השופט.

באוניית מעפילים, בטילטולי דרך ללא נשוא, הגיעה לארץ וזכתה לחיות בקיבוץ, מאושרת בחייה עד יום מותה.