ליצחק פייגון נולד בארגנטינה. הוא היה הבן הצעיר של ר' גרשון פיגון, רב וחזן באורקינה, מצאצאי המהר"ל מפרג.

למד רוקחות באודיסה והשתייך לצעירי ציון. כשלא הצליח לעלות לארץ ישרא, היגר לארגנטינה, שם היה למורה יהודי במושבות ה- "י.ק.א.", בבאנוס-איירס ועוד.

כאשר המשבר הכלכלי העולמי של שנות השלושים (מאה עשרים) גרם לסגירת בתי ספר יהודיים רבים, נתקפחה פרנסתו והוא המשיך ללמד בתמורה סמלית ופירנס את משפחתו בעבודות אחרות: בפינקסנות ומסחר.

נתאלמן ב- 1926. במשך 3 שנים דאג בעצמו לחינוך שני בניו עד אשר התחתן שנית עם שרה ביכובסקי, אלמנה ואם לשלושה ילדים. ביחד הם בנו משפחה מלוכדת. 

המשפחה  נמנתה עם היהדות הציונית – מסורתית, כאשר מרבית הילדים הצטרפו בנעוריהם לתנועת "השומר הצעיר" ובבגרותם עלו ארצה להגשים בחיי קיבוץ.  בשנת 1953, רבקה, בתה של אשתו עלתה לארץ ולקיבוץ, בעקבות אחיה (יהושע פייגון וחיים ביכובסקי – חברי רמת השופט, ותמר קושניר – חברת קיבוץ מצר)והביאה עמה את שרה ויצחק פייגון, שחיו בקיבוץ במעמד "הורים".  יצחק פייגון השתלב בעבודה בהנהלת החשבונות ושרה תפרה במחסן הבגדים.

יצחק פייגון נפטר בשנת 1965.  שרה נפטרה ב-1990, בגיל 96 (עד גיל 85 התמידה בעבודתה במחסן הבגדים).