מרים לבית פרשט (גרינבוים) קרונזילבר (1912 -1998)

מרים הייתה בת למשפחה של 11 נפשות. היא הייתה הצעירה מבנות משפחה גדולה רק ממנדל אחיה צעיר ממנה. האבא התפרנס מקניית חלקות יער ומכירתן לכריתה בעיר הולדתה וולצלאבק. אחיה הבוגרים כבר עזבו את הבית, והסבתא עזרה בגידול הילדים ועבודות הבית. מרים הלכה לבית ספר מקצועי ולמדה תפירה כי הוריה לא יכלו להרשות לעצמם לשולחה לגימנסיה.

הגיעה לתנועת השוה"צ במסגרת העניפה של פעילות התנועות הציוניות בפולין. הייתה בהכשרה לקראת העלייה וב-1934 הגיעה באונייה "ולוס" מיוון לחיפה.

הייתה בהכשרה בקיבוץ משמר העמק ועלתה עם גרעין "לשחרור" לרחובות. היא הייתה פועלת מצטיינת בעטיפת תפוזים ועבדה בכל עבודה בקיבוץ המתהווה. לימים החלה לעבוד במתפרה אותה ניהלה שנים רבות. במסגרת עבודתה נסעה לעתים קרובות לתל-אביב לקנית בדים למתפרה בה תפרו בימים ההם הכול.  ב- 1947 פקד אותה אסון כבד - יוסק בעלה נפטר לאחר מחלה קשה והשאיר אותה עם שני ילדים והיא בהיריון בחודש רביעי. לאחר תקופה של שנה הצטרף אל משפחתנו שמעון קרונזילבר שהיה עדיין רווק, מטפל בבן אחיו יעקב בן השנתיים שאביו נשאר בחו"ל. כך גדלה המשפחה לארבעה. למרים ושמעון נולד בן משותף רפי (1950). מרים ושמעון חיו באושר ואהבה עד שאמאהלכה לעולמה.  אמא הייתה מאד חרוצה ונמרצת, להחסיר יום עבודה לא בא בחשבון מבחינתה. אפילו בסוף ימיה, כשהמחלה החלה לתת אותותיה ולא יכלה ללכת, שמחה שמחה גדולה כשהצליחה להשתלט על הקלנועית והמשיכה לתפור ווילונות עד שהמחלה הכריעה אותה.

כל משפחתה נספתה בשואה פרט לשניים מאחיה: האחד מנדל שהצליח לברוח מפולין ב-1939 ערב המלחמה, השתקע בנהריה ואת כל חייו הקדיש להקמת בית ספר ימי וטיפוחו.

אח שני שרד את אושוויץ, עלה ארצה וגר בחיפה עד מותו.

אמא הייתה הדבק של המשפחה, דאגה ואהבה את כולנו בדרכה.

לאילנה, בתם של יוסף ומרים ארבעה ילדים ועשרה נכדים, נמרוד נשוי לעליזה, יש להם ארבעה ילדים וארבעה נכדים, יעקב נשוי לעמירה, ויש להם שלושה ילדים ושלושה נכדים. רפי נשוי לשרון ולהם שלושה ילדים.