חביבה נולדה בעירק בשנת 1904, עלתה ארצה בשנת 1952, הגיעה לרמת השופט במרץ 1968. חביבה היתה אמא של חבר הקיבוץ אברהם חי ז"ל.

הגורל לא האיר לה פנים, בעלה מת עליה בהיותה בגיל צעיר, כשהיא מטופלת בבנים ובנות.

היא לא נשברה ונטלה על עצמה את החובה לגדל את הילדים בדרך נאותה, דאגה לחינוכם ולהשכלתם וקיבלה על עצמה גם את פרנסת המשפחה הגדולה. היא ראתה בליכוד המשפחה הגדולה ערך מקודש במשך כל חייה.

כשהגיעה לעירק בשורת העלייה לארץ אחזה בה תחושה, שעלייה לדאוג לעתיד ילדיה ובדרכה ביקשה, שהם יגיעו תחילה לחוף מבטחים ורק אחר-כך היא עלתה. אף כאן לא שפר גורלה. היא הייתה במעברה במשך 5 שנים תמימות, ללא תנאי דיור מתאימים וללא אמצעי מחיה מסודרים.

רק מרצה ותושיתה עמדו לה ולילדיה לסיים תקופה קשה זו. היא הגיעה אלינו והצטרפה לבנה אברהם. היא הפתיעה את כולנו בהסתגלותה המהירה לחיי הקיבוץ ןלסביבה. התידדה מהר עם בני גילה, הורי חברינו. קשרה עמם קשרי הבנה וטיפלה בנאמנות בשכניה, שנפלו למשכב והיו זקוקים לעזרתה.

אוהבת את העבודה וידועה אימרתה, שהיא מבטאת בגאווה: "לא אמשוך את ידי מהעבודה, כל עוד בי רוח חיים!"

אכן אשת חיל הייתה סבתא חביבה. זכרה יהיה חרות בלבות כולנו.